במאמר שפורסם בכתב העת Cerebrovascular Diseases מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש בו זוהו מספר גורמים המנבאים התפתחות דימום תוך-גולגולתי תסמיני לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד.
מטה האנליזה נועדה לבחון גורמים המנבאים דימום תוך-גולגולתי תסמיני לאחר טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד. החוקרים השלימו חיפוש במאגרי PubMed, Embase, Cochrane Central Register of Controlled Trials ו-Web of Science לזיהוי מחקרים שפורסמו עד 16 בפברואר, 2021, ובחנו גורמים המנבאים דימום תוך-גולגולתי תסמיני לאחר טיפול אנדווסקולארי.
מטה האנליזה כללה 25 מחקרי עוקבה עם 15,324 חולים, כאשר שיעורי ההיארעות הכוללים של דימום תוך-גולגולתי תסמיני עמדו על 6.72%.
מניתוח הנתונים עולה כי גיל החולה (p<0.00001), מדד NIHSS ראשוני גבוה יותר (p<0.00001), לחץ דם סיסטולי התחלתי גבוה יותר (p<0.00001), אבחנה קודמת של סוכרת (יחס סיכויים של 1.36, p=0.005), מיעוט קולטרלים (יחס סיכויים של 3.26, p<0.0001), חסימת עורק תרדמה פנימי (יחס סיכויים של 1.55, p<0.0001) ומשך פרוצדורה ארוך יותר (p<0.0001) זוהו כגורמים המנבאים דימום תוך-גולגולתי תסמיני, בעוד שנדד Modified Thrombolysis in Cerebral Infarction Score של 2b ומעלה (יחס סיכויים של 0.61, p=0.0002) לווה בסיכון מופחת לדימום תוך-גולגולתי תסמיני.
לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטים לפי מגדר, רמות סוכר בדם, מדד ASPECT התחלתי, פרפור פרוזדורים, טיפול פומי בנוגדי-קרישה, טיפול בנוגדי-טסיות, טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי, הרדמה כללית, או יחס נויטרופילים ללימפוציטים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על מספר גורמים המנבאים דימום תוך-גולגולתי תסמיני בחולים לאחר טיפול אנדווסקולארי. לאור מגבלות חלק מהמחקרים שנכללו בסקירה, דרושים מחקרים גדולים יותר לאישור תוצאות המחקר.
https://www.e-med.co.il/indications/neurosurgery/2022/11/28/548826/
