במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neurology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחולים עם ממאירות פעילה סיכויים נמוכים יותר להשגת תוצאה טובה וסיכון גבוה יותר לתמותה לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות פעילה הינה גורם סיכון ידוע לאירוע מוחי ומחלת רקע נפוצה בחולים המועמדים לתרומבקטומי אנדווסקולארי. כעת הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה במטרה לבחון את העדויות הזמינות אודו היעילות והבטיחות של תרומבקטומי אנדווסקולארי בחולים עם ממאירות פעילה.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, EMBASE ו-Cochrane Library לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים ומחקרים תצפיתיים שדיווחו על תוצאות תרומבקטומי אנדווסקולארי בחולים עם ממאירות פעילה.
הסקירה כללה שישה מחקרים ו-3,657 חולים ומהנתונים עלה כי בהשוואה לחולים ללא ממאירות פעילה, באלו עם ממאירות פעילה שיעורי התמותה באשפוז היו גבוהים יותר משמעותית (יחס סיכויים של 3.24, רווח בר-סמך 95% של 1.03-10.15). שיעורי תוצא חיובי בששת המחקרים היו נמוכים יותר בחולים עם ממאירות פעילה, בהשוואה לחולים ללא ממאירות פעילה (יחס סיכויים של 0.47, רווח בר-סמך 95% של 0.35-0.65).
על-פי נתונים מארבעה מחקרים, שיעורי התמותה לאחר 90 ימים היו גבוהים יותר משמעותית בחולים עם ממאירות פעילה, בהשוואה לאלו ללא ממאירות פעילה (יחס סיכויים של 3.87, רווח בר-סמך 95% של 2.64-5.68).
החוקרים מדווחים כי לא תוארו הבדלים בשיעורי רה-קנליזציה מוצלחת (יחס סיכויים של 1.24, רווח בר-סמך 95% של 0.90-1.72) או דימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 0.61-1.97) בהשוואת חולים עם ממאירות פעילה לעומת אלו ללא מחלה ממארת.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא תרומבקטומי אנדווסקולארי בחולים עם ממאירות פעילה.
https://www.e-med.co.il/indications/stroke/2022/11/11/547542/
